חיפוש
מפעל הפיס קרנות קרן לנדאו פרס מפעל הפיס ע"ש לנדאו למדעים ולמחקר 2010

פרס מפעל הפיס ע"ש לנדאו למדעים ולמחקר 2010

שלחהדפסאאאגודל טקסט:

הפרס נועד לציין לשבח חוקרי מדע ישראליים, שהגיעו להישגים ראויים בתחומם ותרמו תרומה רבת ערך לקידום המדע והמחקר.
 
הפרס לשנת 2010 בסך 50,000 ₪ לכל מדען או חוקר, הוענק לשמונה מדענים וחוקרים בתחומים האלה: 
 

 מדעי הטבע – הוענקו 2 פרסים:
  • כימיה ירוקה (Green Chemistry)
  • אופטיקה לא ליניארית (Non–Linear Optics)
 מדעי החיים - הוענקו 2 פרסים:
  • ביואינפורמטיקה (Bioinformatics)
  • מיקרוביולוגיה כללית (General Microbiology)
 
 מדעי החברה - הוענקו 2 פרסים:
  • עבודה סוציאלית
  • פסיכולוגיה
     
 
 מדעי הרוח – הוענקו 2 פרסים:
  • לימודי אפריקה
  • ספרות חז"ל ותקופת המשנה והתלמוד
     


מדעי הטבע - אופטיקה לא ליניארית

פרופ' ירון זילברברג

פרופ' ירון זילברברגמנימוקי השופטים:
פרופסור ירון זילברברג הוא אחד מהמדענים המובילים בעולם באופטיקה לא ליניארית. בין הישגיו הבולטים ראוי לציין את עבודותיו החלוציות בבקרה קוהרנטית ע"י קרן לייזר אחת בתחום הפמטו-שניות (אחד חלקי אלף טריליונים של שנייה), שהובילו, בין השאר, לפריצות דרך במיקרוסקופיה ובזיהוי כמויות מזעריות של חמרים. כמו כן ראויים לציון מחקריו הבסיסיים באופטיקה של סוליטונים במערכות מסודרות ולא מסודרות, כולל במערכות דיסקרטיות של מובילי גלים צמודים, תחום שבו תרם תרומות מכריעות שהביאו להבנה עמוקה בפיסיקה ולסלילת דרכים לשימושים פוטנציאליים.
מאמריו הרבים בעיתונים המדעיים החשובים בעולם צוטטו מספר רב ביותר של פעמים ומספר ניכר של פטנטים שלו מצביע על תרומותיו לתעשייה.
 
ירון חינך מספר גדול של סטודנטים מצוינים, מתוכם שבעה הגיעו לאקדמיה בישראל, ואחד בחו"ל. חניכיו, הן באקדמיה והן בתעשייה, מטביעים את חותמם על הקהילה המדעית והטכנולוגית בארץ. בנוסף לעבודתו המדעית ירון היה מעורב רבות בפעילות תומכת מדע, כולל שרותו כראש מחלקה וכדיקן של הפקולטה לפיסיקה במכון וייצמן למדע.
על כל אלו ראוי ביותר פרופסור ירון זילברברג לפרס לנדאו למדעים ולמחקר.
 

מדעי הטבע - כימיה ירוקה

פרופ' דורון אורבך

פרופ' דורון אורבךמנימוקי השופטים:
ועדת השיפוט בחרה להעניק את פרס לנדאו לפרופ' דורון אורבך על תרומותיו הייחודיות לצבירה ולהמרה של אנרגיה חשמלית ולהתפלת מים, הן במדע הבסיסי והן ביישומים טכנולוגיים בעלי חשיבות עליונה לכלכלה הישראלית ולאנושות כולה.
על מחקריו פורצי הדרך בפיתוח סוללות נטענות על בסיס מגנזיום, אלקטרוליטים ייחודיים לסוללות ליתיום בעלות מתח גבוה, חומרים קתודיים לסוללות ליתיום, אלקטרודות פחמן בעלות שטח פנים גדול ליצירת קבלי על, אלקטרודות פורוזיביות להתפלת מים ועוד. הישגים אלו מבוססים על מחקר רחב היקף, הכולל הכנה של חומרים חדשים, שיטות מדידה ייחודיות, פיתוח מודלים תיאורטים וחישוביים ומחקרים מנגנוניים מעמיקים.

 
 
 

מדעי החברה - עבודה סוציאלית

פרופ' רמי בנבנישתי

פרופ' רמי בנבנישתימנימוקי השופטים:
פרופ' רמי בנבנישתי העלה תרומה ייחודית במחקריו פורצי הדרך בתחומים מרכזיים בעבודה סוציאלית.
עבודתו המדעית ממוקדת במגוון תחומים הקשורים לילדים בני נוער וצעירים במצבי סיכון ומצוקה וכוללת מחקרים העוסקים בין השאר בנושאים הבאים: זיהוי וניתור אלימות בבתי ספר, השתלבות בני נוער בוגרי פנימיות בחברה, תהליכי קבלת החלטות טיפוליות הנוגעות לילדים ולבני נוער וניטור מערכות מידע ממוחשבות התומכות בהחלטות טיפוליות. ממצאי מחקריו של פרופ' רמי בנבנישתי השפיעו וממשיכים להשפיע בצורה משמעותית על עבודתם המקצועית של עובדים סוציאליים המטפלים בילדים בבני נוער וצעירים ובמשפחותיהם. תרומתו הרבה של פרופ' רמי בנבנישתי , בתחום המחקר ניכרת לא רק במחקרים החשובים אותם ביצע בעצמו אלא, גם בהנחיית תלמידים בתואר שני ושלישי בביצוע עבודות מחקר בנושאים שונים הקשורים לילדים ובני נוער בסיכון. חלק מתלמידים אלו השתלבו עם תום לימודיהם בפעילות מחקרית באקדמיה. מחקריו של פרופ' רמי בנבנישתי זכו להכרה גבוהה בארץ ובעולם. לצד מאמריו החשובים, הוא זכה למענקי מחקר תחרותיים ויוקרתיים בארץ ובעולם. ספרו, שיצא בהוצאת אוקספורד, ומאמרים שכתב, זכו בפרסים יוקרתיים.
 

מדעי החברה - פסיכולוגיה

פרופ' איריס לוין

פרופ' איריס לויןמנימוקי השופטים:
חברי ועדת פרס לנדאו התלבטו מאוד בבחירת הזוכה בפרס בשל העובדה שהובאו בפני הועדה מועמדים בעלי היקף עבודה מרשים באיכותו, שתרמו תרומה משמעותית בתחומים שונים של הפסיכולוגיה.
זוכת הפרס , פרופ' לוין , הינה חוקרת בתחום הפסיכולוגיה חינוכית התפתחותית, אשר  תרמה תרומה משמעותית מאוד לתיאוריה ולמחקר הפסיכולוגיה, אשר לו השלכות יישומיות וחינוכיות. 
 
עבודתה המחקרית של פרופ' לוין עסקה בשני תחומים עיקריים. מתחילת עבודתה ועד אמצע שנות ה- 90 חקרה את התפתחות ההבנה של מושגים פיסיקליים – מתמטיים אצל הילד ומאמצע שנות ה- 80 ועד היום פיתחה תחום נוסף: התפתחות האוריינות וטיפוחה בגיל הרך. בכל אחד מהתחומים הללו עבודתה הצטיינה בחדשנות מדעית ובהשפעה על חקר התחום בארץ ובעולם, דבר שהקנה לה מעמד בינלאומי וחברות בקבוצה של חוקרים מובילים בעולם. 
 
פרט לעבודתה המחקרית-אקדמית, פרופ' לוין הטביעה את חותמה על החינוך בגיל הרך בישראל. מחקריה הביאו אותה לידי מגע בלתי אמצעי עם הנעשה בגני הילדים ועוררו בה את הצורך להשפיע על מדיניות טיפוח האוריינות בגני הילדים. כמו כן פרופ' לוין התמסרה לעריכת פרויקטים בקהילה על מנת לתרום לקידום האוריינות באזורי מצוקה ועמדה בראש צוות ערבי-יהודי שקידם אוריינות בגנים יהודים ובגנים ערביים. 
 
פרופ' לוין העמידה דור שלם של תלמידים שרבים מהם הפכו לחוקרים בולטים בזכות עצמם. היא העניקה לחינוך הלשוני של הגיל הרך בישראל תשתית מדעית חדשנית, שיטתית ומוקפדת, המאפשרת כיום לא רק לחקור את התפתחות הילדים אלא גם להביא לשינויים מועילים ומיטיבים עם אוכלוסיות חלשות.
 
על כל אלה מצאה הועדה את פרופ' איריס לוין כראויה לפרס לנדאו.
 

מדעי החיים - מיקרובויולוגיה

פרופ' שולמית מיכאלי

פרופ' שולמית מיכאלימנימוקי השופטים:
פרופ' שולה מיכאלי היא דמות מובילה במדע הישראלי בכלל ובתחום המיקרוביולוגיה בפרט. את הקריירה האקדמית הקדישה פרופ' מיכאלי לתחום המיקרוביולוגיה. עבודותיה התרכזו בשני תחומים עיקריים: בראשית דרכה עסקה בעיקר בחקר תהליכים מטבולים בחיידקים. לאחר מכן התמקדו מחקריה בתחום הפרזיטולוגיה המולקולארית, תוך הדגשת חשיבות מולקולת ה-RNA כגורם בקרה מרכזי בתאים.
 
הפרס ניתן לה על תרומותיה בעשור האחרון באפיון ביוכימי ומולקולארי של תהליכי עיבוד RNA בטפילים גורמי מחלה חד תאיים. פרופ' מיכאלי גילתה מנגנון ייחודי המעכב תהליך התבגרות של RNA , מונע ייצור חלבונים חדשים ובאופן כזה פוגם בכושר השרידות של הטפיל באדם. בנוסף, לפרופ' מיכאלי פריצות דרך בחקר מולקולות RNA  שאינן מקודדות לחלבונים, המשתתפות במנגנוני בקרה תוך תאיים, תוך שימת דגש על הבנת האבולוציה של תהליכים אלה.
מחקריה זוכים להכרה בינלאומית והיא נחשבת למובילה בתחומה. היא החוקרת הישראלית היחידה בארץ שזכתה עד כה במענק מקרן Howard Hughes היוקרתי.
 
תרומותיה של פרופ' מיכאלי לקהילה המדעית רבות והיא מכהנת כראש תחום מדעי החיים והרפואה של הקרן הלאומית למדע. היא חינכה דור של תלמידים, שחלקם נמנים היום עם האקדמיה הישראלית.
 

מדעי החיים - ביואינפורמטיקה

פרופ' רון שמיר

פרופ' רון שמירמנימוקי השופטים:
פרופ' רון שמיר תרם תרומות מרכזיות לפיתוח תחום הביואינפורמטיקה בשני העשורים האחרונים והוא ללא ספק בין המדענים בעלי ההשפעה הרבה ביותר בתחום הביואינפורמטיקה בארץ ובעולם.  פרופ' שמיר החל את דרכו האקדמית בתחום מדעי המחשב, ויישם את הידע שרכש בתחום זה לפיתוח אלגוריתמים וכלים חישוביים מתקדמים בתחום הביואינפורמטיקה. כלים אלו נמצאים היום בשמוש נרחב של הקהילה הביולוגית הן בקרב עמיתיו בתחום הביואינפורמטי והן, בגלל ידידותם למשתמש, בקרב ציבור החוקרים בביולוגיה בכלל.
 
עבודותיו המחקריות מתפרשות על נושאים נרחבים בתחום הביואינפורמטיקה, החל מעיבוד מידע גנומי רחב היקף, דרך ניתוח של רשתות בקרה ביולוגיות ,שהובילו אותו עד למחקרים בתחום הביולוגיה המערכתית.  בכל התחומים האלה, הגישות החישוביות והכלים שפיתח פרופ' שמיר הם פורצי דרך. פרופ' רון שמיר הוא מעמודי התווך של הביואינפורמטיקה בישראל והעמיד דור של תלמידים שהפכו למדענים מובילים בפני עצמם.
 
כמותם ואיכותם של המאמרים שפרופ' שמיר שותף להם, מעידים על תרומתו המדעית.
עבודתו של  פרופ' שמיר מתאפיינת במקוריות וחדשנות, ותרמה תרומה חשובה להבנת תהליכים ביולוגיים בקנה מידה נרחב.
 

מדעי הרוח - לימודי אפריקה

פרופ' חגי ארליך

פרופ' חגי ארליךמנימוקי השופטים:
פרופ' חגי ארליך  פעל רבות בתחום המחקר על אתיופיה וארצות אפריקאיות סמוכות והוא בעל הישגים ניכרים והשפעה רבה בלימודי אפריקה בארץ ובעולם.
 
בעל מבט רחב, חורג מהתחום המצומצם של מדינה בודדת ומצליח לשלב תחומים שונים לתוך מארג היסטורי אחד בעל חשיבות אקטואלית.
 
עבודותיו בתחומי אתיופיה וקרן אפריקה כולל אריתראה, סודאן וסומליה, תובנות המחקר, כושר הניתוח המעמיק, ושיטות המחקר שפיתח, סללו את הדרך בפני דורות חדשים של חוקרים  העוסקים בתחומי המחקר הללו. ברצוננו לציין במיוחד את ספרו האחרון על "אסלאם ונצרות בקרו אפריקה: סומליה אתיופיה וסודאן", שראה אור ב-2011, בארה"ב ובלונדון. המוכיח שחגי ממשיך לחדש במחקריו.   
 
פרופ' ארליך הינו אחד החוקרים המובילים בעולם העוסק ברשתות הקשרים ההיסטוריים בין המזרח התיכון לאפריקה המזרחית ובכך הוא סולל דרך לדור חדש של היסטוריונים העוסקים בקשר זה ורואים בכתביו את הבסיס למחקריהם. 
פרופ' ארליך קנה לעצמו מעמד מרכזי בקרב ההיסטוריונים של לימודי אפריקה. הישגיו יוצאי הדופן הוכרו הן ע"י הקהילה האקדמית בארץ, בעולם וגם ע"י הקהילייה האקדמית האתיופית. מנהיגי אתיופיה קוראים את עבודותיו ועושים בהם שימוש פרקטי להבנת החברה האתיופית על בעיותיה בהווה ולהבנת המורכבות של יחסיהן אם ארצות מזרח התיכון.
 

מדעי הרוח - בספרות חז"ל

פרופ' שמא יהודה פרידמן

פרופ' שמא יהודה פרידמןמנימוקי השופטים:
פרופ' שמא יהודה פרידמן נמנה, מזה שנות דור, על בכירי החוקרים בספרות חז"ל על כל ענפיה. אין מקצוע מבין תחומי המחקר התלמודי שבו פרופ' פרידמן לא רק העיר והאיר בלמדנותו המדוקדקת והקפדנית, אלא שבמקרים רבים אף פילס דרכים חדשות ופיתח מתודולוגיות עיוניות ששינו באופן משמעותי את פני המקצוע. מחקריו בתחום הפילולוגיה, חקר הנוסח והעריכה של התלמוד הבבלי, תולדות המסירה ודרכי העיבוד והשכתוב של מסורות – הן בהלכה והן באגדה – בשעה שהללו עשו דרכן מתחומי ארץ-ישראל אל קהילת החכמים בבבל, קבעו נורמות חקירה חדשות ולעתים מהפכניות עבור כל המבקש לרדת לעומקה של תורת חז"ל.
 
מחקריו של פרידמן, המונים ששה ספרים ולמעלה ממאה מאמרים, כוללים עיונים יסודיים בתולדות ההלכה הקדומה והתפתחותה, קביעת היחס שבין המשנה והתוספתא, תולדות הלשון שבפי חכמי התלמוד, דרכי התהוותן של מסורות אגדה, וכן גם מחקרים בתורתם ההלכתית והפרשנית של גאונים וראשונים. פרידמן אף זכה להכשיר רשימה ארוכה של תלמידי מחקר מבריקים, התופסים היום משרות בכירות בהוראת ספרות חז"ל במוסדות להשכלה גבוהה בארץ ובעולם. בכך זיכו את תורת רבם בהעשרה נוספת בקרב חוגים רחבים של לומדי ספרות חז"ל.

בגין הישגיו הרבים והשפעתו המכרעת על חקר ספרות חז"ל המליצה הוועדה פה אחד על מתן פרס לנדאו לפרופ' שמא פרידמן.

טקס פרסי מדעים ומחקר 2010

קישורים נוספים

תקנון

במידה ועל גבי המחשב שלך לא מותקנת תוכנה התומכת בפורמט לצפייה, לחץ כאן

פרס מפעל הפיס למדעים מחקר ע"ש לנדאו 2010
פרס מפעל הפיס למדעים מחקר ע"ש לנדאו 2010
פרס מפעל הפיס למדעים מחקר ע"ש לנדאו 2010
פרס מפעל הפיס למדעים מחקר ע"ש לנדאו 2010
פרס מפעל הפיס למדעים מחקר ע"ש לנדאו 2010
פרס מפעל הפיס למדעים מחקר ע"ש לנדאו 2010
צילום: שמוליק רחמני