הוכרזו הזוכים בפרס מפעל הפיס למדעים ולמחקר לשנת 2011

הפרסים יחולקו בתאריך 13/5/2012 בטקס פרסי מפעל הפיס לאמנויות הבמה ומדעים ומחקר לשנת 2011. הטקס ישלב על במה אחת את האמנים והמדענים הזוכים.

פרס מפעל הפיס למדעים ומחקר ע"ש לנדאו לשנת 2011 מוענק זו השנה העשירית לחוקרי מדע ישראליים שהגיעו להישגים ראויים בתחומם ותרמו תרומה רבת ערך לקידום המדע והמחקר. הפרס נחשב לאחד הפרסים המשמעותיים והיוקרתיים ביותר אשר מוענקים בתחום זה בישראל. במסגרת הפרס יוענקו פרסים בגובה 350,000 ₪ ל-7 חוקרים ומדענים ב-4 תחומי מדע ומחקר. כל אחד מן המדענים שנבחר זוכה בפרס כספי של 50,000 ₪.

היוצרים נבחרו באמצעות ועדות שיפוט מקצועיות המורכבות מאנשי אקדמיה בכירים.

אלו הם שמות הזוכים לפי קטגוריות:

כזכור, בחודש ינואר האחרון נבחרו 10 הזוכים בפרס מפעל הפיס לאמנויות הבמה: עמיר בניון – פרס ליוצר במוסיקה ישראלית,עידו תדמור – פרס בתחום המחול, רונית אלקבץ – פרס שחקנית בקולנוע עלילתי, דוד גורפינקל – פרס צלם בקולנוע עלילתי,דורון סלומון – פרס למבצע בתחום הכלים, מקהלת העפרוני – פרס למבצע בתחום הזמרה, אלי דג'יברי – פרס בתחום מוסיקת ג'אז, ענת אבן – קולנוע דוקומנטרי, יוסף כרמון – פרס לשחקן בתיאטרון, שוש רייזמן – פרס למלחין מוסיקה בתיאטרון.

מנימוקי השופטים לזוכים בתחום מדעים:

הדמיה בתהודה מגנטית – הזוכה: גיל נבון, אוני' ת"א

השופטים: פרופ' שמעון ווגה, המחלקה לפיסיקה כימית, מכון ויצמן; פרופ' משה גומרי, ראש יחידת MRI ונוירורנטגן, בי"ח אוניברסיטאי הדסה עין כרם; פרופ' רשף טנא ממכון ויצמן.
 
מנימוקי השופטים: "על תרומותיו החלוציות במשך יותר משני עשורים למחקר הבסיסי והיישומי בנושא ה-MRI. במיוחד יש לציין את שיטת ה-תהודה מגנטית גרעינית הדו-קוונטית שפרופסור נבון וקבוצתו פיתחו וקידמו למדידת מתחים בכלי דם, לאפיון השפעת לחץ על מבנה הסחוס, להדמיית גידים וכעת למעקב אחרי ניוון הסחוס הקורה בדלקת פרקים. פרופסור נבון חינך דורות של תלמידים ומוכר כאחד המובילים בחקר ההדמיה הביו-רפואית בישראל ובעולם".

התפלת מים – הזוכה: פרופ' דוד חסון, טכניון, חיפה

השופטים: ארנון פישביין, מנכ"ל חברת ויאוליה שירותי איכות הסביבה ישראל; פרופ' אשר ברנר, ראש היחידה להנדסה סביבתית, אוני' בן גוריון בנגב; פרופ' יורם אורן, מכון צוקרברג לחקר המים, אוני' בן גוריון בנגב.
 
מנימוקי השופטים: תרומתו של פרופ' דוד חסון בתחום ההתפלה והטיפול במים משתרעת על פני תקופה של יותר מחצי מאה...הוא נחשב חלוץ בחקר תופעות אילוח ושיקוע אבנית במערכות התפלה תרמיות וממברניות ובעל שם בינלאומי בתחום זה...הוא גם חלוץ בהוראת נושאי ההתפלה המגוונים והחדרת חשיבותם לדורות של מדענים ומהנדסים המהווים את הבסיס האנושי לתעשיית ההתפלה בארץ שהיא כידוע המובילה כיום בעולם".

לימודים קלאסיים – הזוכה: ד"ר אהרון שבתאי, אוניברסיטת ת"א

שופטים: פרופ' שמואל שקולניקוב, החוג לפילוסופיה וביה"ס לחינוך, האוני' העברית ירושלים; פרופ' עירד מלכין, פרופ' להיסטוריה עתיקה, אוני' ת"א; ד"ר עמינדב דיקמן, ראש המגמה ללימודי תרגום, האוני' העברית ירושלים.

מנימוקי השופטים: "מאז החל אהרון שבתאי לתרגם מן הקלאסיקה היוונית העתיקה, לפני יותר משלושים שנה, העתיר על הקוראים הישראליים שפע גובר והולך של תרגומים, שהפך, עתה, עם השלמת תרגומי כל הטרגדיות היווניות, למפעל-היחיד מן הגדולים שהיו בתולדות הספרות העברית". 

מדעי הדתות – הזוכה: פרופ' סטיבן קפלן, האוני' העברית ירושלים

שופטים: פרופ' ורד נועם, החוג ללימודי התרבות העברית, אוני' ת"א; ד"ר מוחמד אל-עטאונה, חוקר האיסלאם וחבר סגל במחלקה ללימודי המזה"ת באוני' בן גוריון בנגב; פרופ' מיכל בירן, המכון ללימודי אסיה ואפריקה, האוני' העברית ירושלים.

מנימוקי השופטים: "פרופ' סטיבן קפלן נמנה עם בכירי החוקרים באקדמיה הישראלית בתחום מדעי הדתות והוא בעל מוניטין בינלאומי. הוא הטביע את חותמו בארבעה תחומים עיקריים: עיצובן של החברה והכנסייה באתיופיה הקלאסית, תולדותיה ואופייה של יהדות אתיופיה, יהדות אתיופיה במדינת ישראל והגולה האתיופית בת-זמננו. כמו כן, רבים ממחקריו נושאים חשיבות תיאורטית בסוגיות מרכזיות למדעי הדתות, דוגמת סוגיית המרת הדת ועיצוב זהות".

אקולוגיה – הזוכה: פרופ' אמציה גנין, האוניברסיטה העברית

השופטים: ד"ר נוגה קורנפלד, אוניברסיטת ת"א; פרופ' מיכה אילן, המחלקה לזואולוגיה, אוני' ת"א; פרופ' אוריאל ספריאל, האוני' העברית ירושלים.

מנימוקי השופטים: "בחרנו להעניק את הפרס לפרופ' אמציה גנין הודות לתרומתו המרשימה והמשמעותית בתחום האקולוגיה ברמה הבינלאומית והלאומית בכלל, ובתחום האקולוגיה הימית בפרט.עבודתו המדעית מתמקדת בתהליכים אקולוגיים בסיסיים בשונית האלמוגים ובים הפתוח- עיקר הישגיו בגילוי השפעת משטר הזרמים על מערכות אקולוגיות ייחודיות, החל מאלה של רכסי הרים במעמקי האוקיינוס, וכלה באלה של שוניות האלמוגים, החופיות, תחומים בהם הוא פרץ דרך בקנה מידה עולמי...ייחודו של אמציה בכך שהוא משתמש בחלק ניכר מיכולותיו דווקא הרחק ממגדל השן האקדמי. הוא מקדיש מזמנו ומירצו לשמירת המערכות האקולוגיות של ראש מפרץ אילת - שוניות האלמוגים והמים הפתוחים וזאת ללא תמורה ומחוץ למסגרת תפקידיו כחבר סגל בכיר באוניברסיטה העברית ובתחנת המחקר הבינאוניברסיטאית באילת".

אבולוציה – הזוכה: פרופ' אביתר נבו, אוני' חיפה

השופטים: ד"ר אורי גופנא, הפקולטה למדעי החיים, אוני' ת"א; פרופ' תמר דיין, מנהלת אוספי הטבע הלאומיים, המחלקה לזואולוגיה, אוני' ת"א: פרופ' דן מישמר, המחלקה למדעי החיים, אוני' בן גוריון בנגב.

מנימוקי השופטים: "חברי הוועדה בחרו פה אחד את פרופ' אביתר נבו לפרס זה. פרופ' נבו הוא מדען ותיק ופעיל המקדם משך הקריירה הארוכה שלו את תחום האבולוציה באוניברסיטת חיפה ובמדינת ישראל. פרופ' נבו פרסם מאות מאמרים במגוון רחב של נושאים באבולוציה. בין הבולטים בהם מחקריו על החולד העיוור כמודל אבולוציוני. פרופ' נבו יזם הקמת בנק גנים של דגניים וקידם מחקר נרחב על הגנום של דגני בר בישראל".

מדע המדינה ויחב"ל – הזוכה: פרופ' חיים גנז, הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב ומכון שלום הרטמן, ירושלים

השופטים: פרופ' דוד נוימן, דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה, אוני' בן גוריון בנגב; ד"ר דניס שרביט, ראש תחום מדע המדינה, האוני' הפתוחה; פרופ' אורי בר יוסף – המחלקה ליחסים בינלאומיים, אוני' חיפה

מנימוקי השופטים: פרופ' חיים גנז, המשתייך לפקולטה למשפטים, עוסק בכתיבתו המחקרית באחד מעמודי התווך של תחום מדע המדינה, הלא הוא המחשבה המדינית. כאחד הפילוסופים הפוליטיים החשובים ביותר בישראל, הוא העמיד במרכז עיונו את סוגית הלאומיות על מגוון צורותיה, ובכללן הלאומיות היהודית. בכתביו, גנז ניסח תאוריה ליברלית של הלאומיות שבה הוא רואה אחת מזכויות האדם. אולם, לצד הכרתו בתביעה של עם לארץ מולדת, למדינה ולתרבות, גנז גם תובע להעמיד את הלאומיות במבחן עקרונות הצדק האוניברסלי ומדגיש את הצורך להטיל עליה גבולות והגבלות מוסריים.

בהענקת הפרס לפרופ' גנז אנו מבקשים לציין לשבח את המאמץ המחשבתי, את הרגישות המוסרית, את המודעות הרפלקטיבית הניכרת בספריו. מחקרים אלה התפרסמו בהוצאות האקדמיות המובילות בעולם וזכו לתהודה רבה בקרב עמיתיו ותלמידיו בישראל ובעולם. הרחק מאור הזרקורים, פרו' גנז הוציא תחת ידו, ספר אחר ספר, הגות מקורית, מאתגרת ומטלטלת. תרומתו מעשירה את הדיון הציבורי ומעניקה לו עומק ומורכבות. בכך פרופ' גנז אינו רק חוקר מן המעלה הראשונה אלא גם הוגה דעות ואיש רוח שכל חברה דמוקרטית נזקקת לו.