נבחרה ה"הרשימה הקצרה" של פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2018

ניר ברעם, אתגר קרת, יעל נאמן, מירב נקר סרי ועלא חליחל – הם הסופרים המועמדים ברשימה הקצרה. לכל מועמד ב"רשימה הקצרה" יוענקו 40 אלף ₪

חבר השופטים בפרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2018, בראשותה של פרופ' ארנה בן נפתלי בחר את ה"רשימה הקצרה".

לכל מועמד ב"רשימה הקצרה" יוענקו 40 אלף ₪.  הזוכה בפרס ספיר לספרות של מפעל הפיס יקבל פרס כספי בסך 150 אלף ₪ וספרו יתורגם לערבית ולשפה זרה נוספת על פי בחירתו.

טקס הענקת פרס ספיר יתקיים ב- 21/1/19, ברידינג 3 בנמל תל-אביב וישודר באותו הערב בערוץ קשת 12 בשעה 23:15.

פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס, שנוסד בשנת 2000 במטרה לעודד את הספרות העברית ואת תרבות הקריאה, יוענק לספר הטוב ביותר של השנה על פי בחירת חבר השופטים.

משנת 2015, מפעל הפיס מאפשר גם לסופרים בהוצאה עצמית להגיש מועמדות, ובשנה שעברה נבחר בפעם הראשונה ספר בהוצאה עצמית לרשימה הארוכה – "ספר המעשיות לאימהות", מאת אורית אילן.

הרשימה הקצרה לשנת 2018 היא (לפי סדר א"ב):

• יקיצה מאת ניר ברעם, בהוצאת עם עובד.
• להתראות עכו מאת עלא חליחל, בהוצאת עם עובד.
• היֹה היתה מאת יעל נאמן, בהוצאת אחוזת בית.
• סמאדר מאת מירב נקר  ֿסדי, בהוצאת בבל.
• תקלה בקצה הגלקסיה מאת אתגר קרת, בהוצאת כנרת זב"מ דביר.

הזוכה בפרס הביכורים ייחשף ביום ראשון הבא, 30 בדצמבר 2018.

ניר ברעם היה מועמד לפרס ספיר לספרות של מפעל הפיס 3 פעמים – ב- 2007 ו- 2010 העפיל לרשימה הקצרה, וב- 2014 העפיל לרשימה הארוכה.

יעל נאמן היתה מועמדת פעמיים לפרס - ב- 2011 וב- 2014 העפילה לרשימה הארוכה.

מירב נקר סרי זכתה בפרס הביכורים בשנת 2013 על ספרה "אוקסנה" (הוצאת אחוזת בית).

אתגר קרת העפיל לרשימה הארוכה בשנת 2010 על ספרו "ופתאום דפיקה בדלת" (הוצאת כנרת זב"מ).

דולין מלניק, ראש אגף התרבות והאמנות של מפעל הפיס: "אני מברכת את מועמדי הרשימה הקצרה לפרס. מפעל הפיס משקיע רבות בקידום התרבות בכלל, ובקידום הספרות הישראלית בפרט. לצד הענקת הפרס, שיש בו כדי לקדם את הסופרים, אנו פועלים במעגלים נוספים לקידום הספרות ומעניקים את ספרי הרשימה הקצרה לספריות ציבוריות ברחבי הארץ."  

נימוקי חבר השופטים:

"יקיצה" מאת ניר ברעם (עם עובד)
"יקיצה" הוא רומן מסע, התפכחות, היוודעות וחניכה. בה בעת הוא "יומן אבל", סיפור על שקיעה והיחלצות, על כמעט ויתור ועל חבירה מחודשת אל החיים. גיבורו הוא ישות מפוצלת, שניים שהם אחד: המספר וחברו הקרוב מילדות. התאבדותו של החבר הזה מחזירה את המספר אל כאב אובדנה של אמו שמתה ממחלה. דרך הפריזמה של שני האבדנים הללו, ועיבודם לתוך הטקסט הספרותי, נבחנות שאלות על קרבה ונבדלות ועל האפשרות לכונן זהות מובחנת מתוך כאוס רגשי, בין השאר באמצעות מעשה היצירה. הרומן "יקיצה" הוא טקסט רפלקסיבי, ועם זאת סוחף ומרגש, כתוב ביד סופר מיומן ובשל. הוא מתכנס לתוך מרחבים פרטיים מאד ועם זאת פותח אפשרות לקוראיו וקוראותיו להתבונן מחדש בעולמם.

להתראות עכו מאת עלא חליחל (עם עובד)
"להתראות עכו" הוא מעשה ספרותי נועז ומרתק. זוהי יצירה הבונה תמונת עולם מטלטלת ולעיתים אף מזוויעה שדורשת מקוראיה לחצות גבולות ולעיתים אף ללכת נגד רצונותיהם של קוראיה. כינונה הספרותי של עכו בזמן המצור של נפוליאון מעניק תמונה מורכבת של קיום רב תרבותי, רב לשוני הזקוק לתרגום (סימולטני) ככוח פעולה מהותי עבור הגיבורים תועי הדרך. "להתראות עכו" מעלה שאלות נוקבות על הקיום האנושי בעיתות של שפל. עלא חליחל הצליח ברומן זה, שהוא גם היסטורי וגם עכשווי, להצליב נקודות מבט שונות ולעורר בדמויות רגעי רפלקסיה שמוגשים לקורא כרסיסי חסד.

"היֹה היתה" מאת יעל נאמן (אחוזת בית)
גיבורת היצירה "היה היתה" היא דמות קונקרטית ומיתית כאחד: אשה שנדחפה בכוחות חיצוניים ופנימיים למחוק את ישותה ואת העקבות לעצם קיומה. הפיכתה ל"סיפור" בידיה של יעל נאמן היא מעשה של סירוב והתרסה כנגד ההעלמה האלימה. בהיותם של הגיבורה ומרבית חבריה, מכריה ובני משפחתה, שעל עדויותיהם מבוסס הטקסט, בני ובנות דור שני  לשואה, העלמה זו עשויה להיקרא בין השאר כמטפורה להשמדה. פס הקול של הטקסט הוא צחוקה המתגלגל, הפרוע, החנוק בעשן סיגריות, המשתעל את עצמו למוות; זה הקול הבוקע ממעמקיו של הר הגעש ותובע להישמע, וזו התביעה שנאמן נענית לה, ומייצרת ספר עדות אותנטי ומורכב על דור שלם ורוחות הרפאים של קיומו.

סמאדר מאת מירב נקר  ֿסדי, (בבל).
"את כל הכיעור שירד לעולם לקחת, ובמקום להסתיר אותו את עוד מדגישה אותו" (עמ' 19), מטיחה האם זמירה בבתה סמאדר. מנקודת המוצא הזו סמאדר תסתתר כל הקיץ בבית סבה, אליו ברחו היא והאם מהתעללות האב. בשפה משתברת, כתובה בגוף, חושית, מלאה באהבה, ובאוזן מוזיקלית במיוחד, מספרת נקר-סדי על גבולות פריכים: בין פנים לחוץ, בין אמת לתעתוע, ובין אינטימיות נשית לשוליות חברתית.  את השוליות הזו, המגדירה את תהליך הפיכתה מילדה לנערה במרחב הפיסי, הכלכלי, המגדרי והתרבותי, סמאדר אולי תפרוץ.

תקלה בקצה הגלקסיה מאת אתגר קרת (כנרת זב"מ דביר):
הספר "תקלה בקצה הגלקסיה" נוגע בלב לבה של חוויית שיבוש בסדר העולם. הקיום הישראלי הופך לפירור של הוויה בתוך עולם חסר היררכיות, שאין בו מרכז אחד, ואין בו נקודת מבט שליטה. מבעד לשפה ולהוויה הקלילות-לכאורה של אתגר קרת מבצבץ עצב עמוק מאוד. הדמויות השונות נקשרות זו לזו דרך זרות, בדידות, ותחושה חזקה של היות מופקר בעולם. בה בעת, הדמויות כמהות לאהבה ולאינטימיות. האטומיזם, ההפקרה והתלישות בני המאה ה-21 באים לידי ביטוי צורני ותמטי מזהיר בסיפורי הקובץ הזה. קרת מנכיח את סוגת הסיפור הקצר כצורת הביטוי הספרותי המזוקקת והכרחית של הזמן הזה.

הזוכים בפרס ספיר לספרות של מפעל הפיס:

שנת 2000:  "תאום כוונות" מאת חיים סבתו בהוצאת ידיעות אחרונות
שנת 2001: דויד גרוסמן ,"מישהו לרוץ איתו" בהוצאת הקיבוץ המאוחד
שנת 2002: גיל הר אבן ,"שאהבה נפשי" בהוצאת כתר ספרים
שנת 2003: אמיר גוטפרוינד ז"ל, "אחוזות החוף" בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר
שנת 2004: דן צלקה  ז"ל, "ספר האלף בית" בהוצאת חרגול
שנת 2005: אלונה פרנקל, "ילדה של" בהוצאת מפה
שנת 2006: רון לשם, "אם יש גן עדן" בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר
שנת 2007: שרה שילה, "שום גמדים לא יבואו" בהוצאת עם עובד
שנת 2008: צבי ינאי ז"ל, "שלך סנדרו" בהוצאת כתר
שנת 2010: יורם קניוק ז"ל, "תש"ח" בהוצאת ידיעות ספרים
שנת 2011: חגי ליניק, "דרוש לחשן" בהוצאת הספרייה החדשה הקיבוץ המאוחד
שנת 2012: שמעון אדף, "מוקס נוקס" בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר
שנת 2013: נועה ידלין, "בעלת הבית" בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר
שנת 2014: ראובן נמדר, "הבית אשר נחרב" בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר
שנת 2015: אורלי קסטל-בלום, "הרומאן המצרי", בהוצאת הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה
שנת 2016: מיכל בן-נפתלי, "המורה", בהוצאת כתר ספרים.
שנת 2017: אסתר פלד, "פתח גדול מלמטה", בהוצאת בבל.