תאריך פרסום: 26 באפריל 2022
מאת: שרה מלסה, בוגרת קורס "עיתונות ויחסי ציבור" 2021
צעדים ראשונים בעולם התקשורת: מקורס העיתונות של פרויקט "שווים בתעסוקה" הישר לתפקיד הנחשק: מבזקן ב - ynet
ספיר בנימין, בן 31, תושב ירושלים, בעל תואר ראשון בספרות השוואתית. הוא סובל מניוון שרירים בכפות הרגליים והידיים בעקבות מחלה אוטואימונית, ובעקבות הקורונה נאלץ לעזוב את לימודי התואר השני באוניברסיטה העברית ולחשב מסלול מחדש. "קיוויתי שהקורס ייתן לי את האפשרות להשתלב בעולם העיתונות בתפקיד כלשהו, ולבנות את עצמי משם", הוא אומר.
זמן קצר לאחר סיום קורס העיתונות, נרשם בנימין לקורס העריכה שלynet במטרה לשפר עוד יותר את יכולות הכתיבה והעריכה שלו, וכן להתקדם צעד נוסף אל עבר הגשמת החלום. בתום שני הקורסים הללו, ספיר החל עבודתו ב- ynet ומתאר בהתרגשות את תפקידו: "מלבד כתיבת מבזקים ועריכת כתבות, תפקיד המבזקן הוא לעקוב אחרי כל פרסום ואינדיקציה אפשריים ולהעביר את המידע החשוב לאנשים הנכונים. במשמרות לילה למשל המבזקן הוא האדם היחיד בדסק החדשות, והוא אחראי להעיר את האנשים הנכונים אם קורה משהו חשוב".
קורס העיתונות ויח"צ כמקפצה וכתחילתו של שינוי עבור בוגר הקורס: "אחד ההיבטים הטובים ביותר של הקורס הייתה התחושה שרואים אותנו, ומוכנים לעשות מאמצים כדי להעניק לנו הכשרה ולהתאים את סביבת העבודה אלינו. מהבחינה הזו אני חושב שלקורס הזה בהחלט יש סיכוי לשנות את היחס של מעסיקים כלפי אנשים עם מוגבלויות, כי לעיתים קרובות צריך רק לבלות קצת זמן עם אדם עם מוגבלות כדי להבין שהמגבלה שלו לא חייבת למנוע ממנו תעסוקה".
הדרך לשיווין מתחילה ונגמרת במודעות, ולכן אני מחזקת את דבריו של בנימין: "ככל שיותר אנשים יכירו בעלי מוגבלויות שעובדים ומצליחים למרות המגבלה שלהם, כך יהיו פחות דעות קדומות ותהיה יותר נכונות להעסיק בעלי מוגבלויות". אין לי ספק כי חוסר המודעות רק גורם למעסיקים להפסיד כוח עבודה נחוש, מסור ובעל מוטיבציה אדירה.
ממשיכים יחד את היוזמה ומשלבים את כולם בתעסוקה: היוזמה של מפעל הפיס בשיתוף עמותת שווים למען שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה במסגרת פרויקט "שווים בתעסוקה" קוצרת פירות ורותמת ארגונים נוספים, שמציעים קורסי הכשרה ייחודים במטרה לשלבם במשרות התואמות את יכולותיהם וכישוריהם, ובכך להגדיל את ייצוגם בתקשורת הישראלית.
סיפורו האישי של ספיר כולל לא מעט רגעי שיא מבחינתו: החל מזוגיות מעוררת השראה, חיי חברה עשירים מאוד, עבודה מספקת וממלאת וכמובן מעבר לחיים עצמאיים לחלוטין שמוכיחים שהמגבלה היא חסרת משמעות. ולסיום, מסר אחרון שאותו הוא מבקש להעביר: "אם יש לכם ספקות, תנו לחיים הזדמנות בכל זאת, כי גם אם המגבלה שלכם קשה מאוד, אתם תופתעו מכמות האנשים שיתחברו אליכם ומהדברים שאתם יכולים ליהנות מהם".
עם הזמן התחדדה בי ההבנה שהמוגבלות אינה מגבילה, אלא החברה היא זו שמגבילה. הרי לכל מגבלה, גם הקשה ביותר אין גבול, ואולי היא רק בעיני המתבונן.