תאריך פרסום: 4 בנובמבר 2012
הזוכים בפרסי מפעל הפיס לאמנויות הבמה ע"ש לנדאו 2012:
קולנוע עלילתי: פרס ליוצר - בני תורתי
שמות השופטים – אמנון זלאיט, גידי אורשר, צחי גראד
במשך שנים ארוכות וללא ליאות מוסיף בני תורתי במאי, תסריטאי, איש קולנוע חברתי וטרובדור של תרבות אותנטית את הקול המיוחד שלו לסצנת הקולנוע הישראלי המתפתח. כקול יחודי, שונה, עיקש ואמיץ הוא מטפח את השורשים מהם ינק ואותם הוא שוקד לשמר בסרטיו ובפעילותו החברתית. בסגנון רב רבדי המערב את הפולקלוריסטי באמנותי, את הפופולארי באליטיסטי, את הגבוה בנמוך ובדמיון קולנועי רב הוא יוצר את סרטיו כדי להפנט ולרגש אותנו. סרטיו הקודמים – "יוננם", "ככר החלומות" ועכשיו "הבלדה לאביב הבוכה", הם עדות לרעננות יצירתית, ליכולת העבר וכוונות העתיד להמשך הדרך בהשלמת הטרילוגיה האישית שלו.
מוסיקת ג'אז: פרס ליוצר - אבישי כהן
שמות השופטים – אלק כץ, דני גוטפריד ודני שגיא
אבישי כהן החל את קריירת הג'אז שלו כבר בגיל 14 בהיותו תלמיד בתיכון לאמנויות "תלמה ילין".
כבר בגיל ה"עשרה", הוכיח יכולת אינסטרומנטלית ואילתורית-יצירתית ברמה גבוהה מאוד והוזמן להשתתף בקונצרטים חשובים בישראל. בהיותו בן 17, הוזמן להופיע על במה מרכזית במסגרת פסטיבל הג'אז הבינלאומי באילת. עם סיום לימודיו התיכוניים, זכה למילגת לימודים בבית הספר BERKLEE בבוסטון ובשנת 1997 היה בין זוכי הפרס היוקרתי של מכון הג'אז היוקרתי ע"ש MONK.
אבישי עבר לניו יורק ושם,תוך זמן קצר יחסית, הוכיח את יכולתו ונעשה נגן מבוקש.
עם השנים הוא הופיע והקליט עם גדולי נגני הג'אז אך פיתח לעצמו במקביל קריירה עצמאית כנגן ויוצר.
במשך כל עת זמן שהותו בחו"ל שמר על קשר רציף עם מדינת ישראל והופיע בארץ תכופות בהרכבים שונים. בשנה האחרונה חזר להתגורר בישראל ומכאן הוא מגיח לרחבי העולם להופעות והקלטות. סגנון נגינתו ויצירותיו המקוריות מאופיינים בהכרה עמוקה של שרשי הג'אז המסורתי יחד עם טעם מודרני – חפשי ובשילוב ניחוחות המוסיקה הישראלית והים תיכונית. תרומתו לסצנת הג'אז הישראלית בולטת וחשובה והוא מהווה מודל לאמני הג'אז הישראלים הצעירים ברמת נגינתו, יצירתו המקורית והההכרה הבינלאומית לה זכה.
תיאטרון (במאי או מחזאי): פרס ליוצר - ניקו ניתאי
שמות השופטים – גל זייד, עמרי יבין ואליקים ירון
ניקו ניתאי הוא תופעה ייחודית בחיי התיאטרון הישראלי. הוא גם תופעה של לוחם בודד, אולי מן המוהיקנים האחרונים אצלנו שרואים בתיאטרון שליחות וייעוד. בתוך זה הוא גם פורץ דרך בתחום של מה שמכונה אצלנו תיאטרון השוליים,או האלטרנטיבי. בתחום זה לפחות הוא בעל השפעה כבירה שהצטברה במשך שנים רבות על יצירת התיאטרון בארץ.
בפעילותו הוא שחקן ,במאי,מנהל תיאטרון וגם כותב, מעבד ומחזאי. הוא מגלה שחקנים צעירים ומטפח אותם. פעילותו לאורך השנים נעשתה לרוב מחוץ למרכז, בתיאטרון הסימטה ביפו, בבית מרכזים ועתה בתיאטרון "קרוב" הפועל במתחם התחנה המרכזית החדשה, מקום שאינו מזוהה עם פעילות תרבותית דווקא. כל מאגרי הדרמה מעניינים אותו, הקלאסית, המודרנית, אך גם העכשווית והמקורית. אל כל אלה יש להוסיף את ההיבטים החברתיים, שהם חלק בלתי נפרד מן העשייה שלו, פעילות שבמסגרתה צמחו שחקנים שהמשיכו להפיץ את תורתו.
מוסיקה קלאסית: פרס ליוצר – גיל שוחט
שמות השופטים-דן יוהס, חנוך חסון ומאיר ויזל
גיל שוחט הוא מבין היוצרים הצעירים הבולטים ביותר בחיי המוסיקה כיום. הישגיו מתפרסים על פני קשת רחבה של עשייה כמלחין, מנצח ופסנתרן, תוך שימת דגש על קירוב קהלים וחינוך מוסיקלי, ורוכשים להם מקום של כבוד בארץ וברחבי העולם.
המוסיקה של שוחט עתירת גוונים ודמיון יצירתי. היא נוגעת ומשיקה לסגנונות מוסיקליים רבים, ומעניקה ליצירותיו עוצמה אוניברסאלית. הוא הלחין עד היום 9 סימפוניות, 12 קונצ'רטי לכלי סולו ותזמורת, למעלה מ-100 יצירות לכלי סולו ולהרכבים קאמריים, ו-4 אופרות. האופרות "אלפא ואומגה" ו"הילד החולם" הוצגו לאחרונה ביפן ובגרמניה. יצירות אחרות שלו הוזמנו ובוצעו בפסטיבלים בינלאומיים רבים, ביניהם פסטיבל לונדון והביאנאלה בוונציה, ועל ידי תזמורות ומנצחים מהשורה הראשונה בארץ ובעולם. כמו כן כתב שוחט יצירות רבות המשלבות מוסיקה ותיאטרון, שהועלו על במות תיאטרון שונות בהפקות רחבות היקף.
גיל שוחט מופיע רבות כמנצח וכפסנתרן. בחלק מהופעותיו הוא מפעיל את כישוריו כמרצה וכמנחה בשילוב חומר חזותי-תיאטרלי-חינוכי, ובכך מצליח להלהיב ולקרב קהלים חדשים כוותיקים למוסיקה האמנותית. שוחט מכהן כיועץ מוסיקלי וכמנהל אמנותי של גופים רבים – תזמורות, פסטיבלים, וסדרות קונצרטים, בארץ ובעולם.
מחול : פרס ליוצר - ארקדי זיידס
שמות השופטים – תמר בורר, ליאורה בינג-היידקר ורוני פינקוביץ
ארקדי זיידס הוא רקדן ויוצר ישראלי מרתק הסולל את דרכו האמנותית בנאמנות וביושרה. זיידס מתגורר ועובד בתל-אביב ככוריאוגרף עצמאי, החל משנת 2004. עבודתו הוצגה במספר רב של פסטיבלים בישראל, שוויץ, איטליה, צ'כיה, הולנד, הודו, הונגריה, פולין, ספרד, שבדיה, רומניה, גרמניה, סין, טיוואן, יפן, קנדה, צ'ילה, צרפת ועוד.
במהלך השנים האחרונות פעל זיידס בצניעות ובמסירות לזיקוק רעיונותיו תוך גיבוש כלים תנועתיים ובימתיים שבהם הוא יוצק שאלות קיומיות הקשורות באופן ישיר לחיינו בארץ. יצירתו מצטיינת בניקיון ובפשטות. למרות הקפדתו של האמן על פרטי המרכיבים התיאטרליים של יצירותיו, אלה אינם מעיבים על נוכחותו הסינגולארית של הגוף הרוקד ועל ההתמקדות בקדימותו של הריקוד.
זיידס מרבה ליזום מפגשים, דיאלוגים והתנסויות חדשות ופועל לקירוב לבבות וליצירת שיתופי-פעולה בין קהלים, קהילות ומגזרים שונים במסגרת המדיום. בעת האחרונה הניבה עבודתו שתי יצירת חזקות ומטרידות כגון "שקט" ו"מחקר ארץ", המשלבות היבטים אתיים ואסתטיים כביטוי לחיפושיו. ביצירות אלה ממצב את עצמו זיידס בנוף המקומי כאמן בעל אמירה צלולה, ייחודית ורלוונטית, שהשפעתו על הקהל ועל דור היוצרים העכשווי בתחום המחול היא בבחינת אתגר וקריאת כיוון.