מפעל הפיס מכריז על חמשת המועמדים הסופיים בפרס ספיר לספרות לשנת 2022

חמשת המועמדים הסופיים לפרס:

• "אחות לַפְּליאדות" מאת: אורית אילן בהוצאת ידיעות ספרים
• "כולנו החמישה" מאת: סמי ברדוגו בהוצאת סימן קריאה
• "חמתו של תמוז" מאת: אילנה ברנשטיין בהוצאת כנרת זמורה־ביתן דביר
• "השתקן" מאת: ארי ליברמן בהוצאת אחוזת בית
• "אבנים" מאת: צחי פרבר בהוצאת כנרת זמורה־ביתן דביר

פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס, שנוסד בשנת 2000 במטרה לעודד את הספרות העברית ואת תרבות הקריאה, יחולק השנה זו השנה ה־22. השנה עודכנו סכומי הפרסים ונוספו 200 אלף ₪ שיוענקו לזוכים בקטגוריות השונות, וזאת מתוך החשיבות הרבה שמפעל הפיס רואה בקידום הספרות העברית ובטיפוחם של סופרות וסופרי ישראל. חמשת הסופרים המועמדים של 'הרשימה הקצרה' יקבלו מענק על סך 60 אלף ₪.

הזוכה בפרס ספיר לספרות של מפעל הפיס יזכה במענק של 180 אלף ₪ וספרו יתורגם וייצא לאור בשפה הערבית ויתורגם לשפה זרה נוספת על פי בחירתו. בנוסף, ירכוש מפעל הפיס מהדורה בת 500 ספרים מספרי חמשת הסופרים שנבחרו במסגרת "הרשימה הקצרה" ובמסגרת "ספר הביכורים", ויעניק אותם כמתנה לספריות ציבוריות ברחבי הארץ.

הזוכה הגדול בפרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2022 ייבחר בטקס חגיגי בתאריך 2/1/2023 (יום שני). המועמדים הסופיים נבחרו על ידי חבר השופטים של הפרס, בראשותו של יו"ר הועדה וראש צוות השופטים, מר אורן נהרי.

מתוך שמות המועמדים במסלול הראשי של "הרשימה הארוכה" נבחרו חמישה ספרים כמועמדים הסופיים לפרס ("הרשימה הקצרה"), וזאת לצד "הרשימה הקצרה" במסלול ספר הביכורים שתמנה שלושה מועמדים, להם יוענק פרס בסך 30 אלף ₪ כל אחד (במקום 20 אלף). לזוכה במסלול הביכורים יוענק פרס כספי בסך 75 אלף ₪.
מידע נוסף על המועמדים בפרס ספר הביכורים של פרס ספיר לספרות לשנת 2022.

יו"ר מפעל הפיס, רו"ח אביגדור יצחקי: "מפעל הפיס נרגש וגאה להוביל את המפעל החשוב והיוקרתי ביותר בתחום הספרות בישראל - "פרס ספיר לספרות", אשר הפך ברבות השנים למוסד יוקרתי ומוערך שזוכה לעניין רב, הן בקרב קהילת הספרות בישראל והן בקרב הציבור כולו. מטרתו של הפרס להוקיר את הספרות העברית כאבן יסוד בתרבות הישראלית ולהעניק לסופרי ישראל את הכבוד הראוי להם בציבור הישראלי. מפעל הפיס ימשיך לפעול לקידום עולם התרבות בישראל ולהעלות על נס את תרומתם החשובה של הסופרות והסופרים בישראל לחברה".

יו"ר חבר השיפוט, אורן נהרי: "מרגש לראות את המחויבות הטוטאלית של חברי הועדה לספרות העברית, את הוויכוחים שנעשים קשים יותר ויותר ככל שהרשימה מצטמצמת, מי יכנס לרשימה הקצרה, מי יישאר בחוץ כשכל אחד מאתנו טוען בלהט עבור הספרים הנראים לו כמתאימים ביותר, כשאנו מחפשים את העלילות המרתקות ביותר, הגיבורים הנוגעים לליבנו והחיבור המדויק ביותר לישראל."

ראש אגף התרבות של מפעל הפיס, דולין מלניק: "מפעל הפיס ימשיך להוביל את פרס ספיר לספרות עוד שנים רבות וימשיך להשקיע משאבים רבים במטרה לקדם את הסופרים בישראל ואת הספרות הישראלית. זוהי הזדמנות מצוינת לכל אוהבי הספרים ליהנות מפירות היצירה המופלאים של הסופרות והסופרים בישראל, ובכך גם לתמוך באחד מהעוגנים המרכזיים של עולם התרבות הישראלי".

מנימוקי ועדת השיפוט:

"אחות לפליאדות", אורית אילן

"אחות לַפְּליאדות" הוא ספר שעוסק בחיפוש פשר לחיים, על המקרים והתעיות ששזורים בהם.
הספר נמסר מכמה נקודות מבט ומדובב את תודעותיהם של אנשים ונשים שדבר־מה עקרוני אך חמקמק השתבש בסיפור חייהם. הם נרמסים תחת עול של ציפיות שלא התממשו, מתנערים לרגע, ומבקשים לתפוס מחדש קצה חוט בסיפור חייהם: לנתק קשרים, לחדשם, לתור אחר מורים רוחניים או מבשרי אמת אחרים. בעיצומו של העידן שלנו, שבו חיפוש פשר וייאוש מהיעדרו מתערבים זה בזה לבלי הפרד, אורית אילן מוסרת כאן עדות נאמנה על פניו הישראליות של העידן הזה. חשוב לא פחות, היא מחוללת פלאים בלשון העברית, כאשר עולה בידה פעם אחר פעם לתאר את התנודות הדקות ביותר של התודעה ושל הנפש, בדייקנות וביצירתיות המוכרת לנו בעיקר מרגעים נדירים של שירה. זהו ספר שעוסק בחידלון ובאומץ ומלווה את גיבוריו באמפתיה רבה כשהם נעים מתחנה לתחנה בחייהם, ולא תמיד מבינים לאן הגיעו וכיצד.

"כולנו החמישה", סמי ברדוגו

"כולנו החמישה" רומן התבגרות של אמן שכל חייו מתרחשים בשוליים של החברה הישראלית. נקודת הפתיחה של הספר היא הקריאה המופנית אל הגיבור להצטרף לאחותו ואחיו בנסיעה אל אחיהם הבכור המתבצר בדירתו במרכז הארץ. בטרם קבלת ההחלטה האם לנסוע או להישאר בבית, עורך הגיבור חשבון נפש המסכם את חיי היצירה שלו. הספר שנע בין הווה לעבר בחיי הגיבור ומשפחתו מספק מבט אל המקורות הנפשיים והרוחניים של יצירתו. קולו הלירי הייחודי של המספר ב"כולנו החמישה" חושף את השכבות העמוקות של תודעתו של האמן מהפריפריה עד אובדן האמונה בספרות ובחיי הרוח. מבלי ליפול לפוליטיקה של זהויות, המספר מדובב דרך ההתבוננות בחייו את התודעה הקולקטיבית של משפחתו. רומן האמן הנדיר מסוגו בספרות הישראלית נוגע בשאלות הקיומיות של מהות האמנות ומקומו של האמן בחברה.

"חמתו של תמוז", אילנה ברנשטיין

"חמתו של תמוז" הוא רומן שנבנה מתוך עבודת טלאים פרגמנטרית של הבהובים מבולבלים וקרעי זיכרון. העלילה נפרשת על פני כמה שעות: רגע לפני חתונה בכפר בעמק יזרעאל מתרחש דבר נורא, שפרטיו נותרים עמומים לכל אורך הספר. זהו ניסיון ספרותי חריג לשרטט בשפה את החוויה הנפשית והקוגניטיבית של תקיפה מינית, על הניתוק והערפול שכרוכים בה. ברנשטיין יוצרת אלגוריה עכשווית עוכרת שלווה, שמותחת קווים בין הפרט לכלל ובין אלימות מגדרית לאלימות לאומית. ביד אמן, היא עושה שימוש בשפה מרוסקת כדי להמחיש חוויות שקשה להמשיג במילים. זה ספר יוצא דופן, שבו הצורה והתוכן ארוגים זה בזה ללא הפרד, והוא מותיר את קוראיו מעורערים וחסרי נשימה.

"השתקן", ארי ליברמן

שמחה שטיל מוכר נקניקי טרפה באופקים מגלה שתי מגילות ובהן יומני אביו. במגילות אלה מתואר מסעו של האב מאדמו"ר עושה פלאות לפרטיזן כופר באל ולימים איש הזונדר קומנדו באשוויץ. ארי ליברמן הסופר טווה שלוש "מגילות" משלו, כל סיפור והלשון הייחודית שלו: סיפורו של שמשון טומלר, האדמו"ר השתקן מראווה ששרד את השואה והתגלגל לאופקים, סיפורו של הבן היוצא בעקבות מגילות אביו לנסות ולהבין את חייו של אביו ושל אמו דורה, מאכילת הציפורים, וסיפורו של הפרופסור עזרא פרנקל היסטוריון שצריך לאמת את המגילות שנמצאו – סיפור המובא במידה רבה של הומור. החיבור בין העולמות השונים, התקופות השונות מטלטל את גיבורו מהאטליז הלא כשר, הדל באופקים אל החצר החסידית הנושנה שכמעט ונכחדה בשואה וקמה מחדש בירושלים.
ספר מרתק, נוגע ללב, פיוטי וכתוב בלשון שוצפת.

"אבנים", צחי פרבר

צחי פרבר מצייר במילים את שנות החמישים במושבה נידחת בדרום הארץ. "לצייר במילים" זו אמנות בפני עצמה; במכחול דק ומדויק הוא מקים לתחיה בשתיים עשרה תמונות עולם שלם וממשי של ראשית המדינה על רעשיו, ניחוחותיו ומאבקיו הפיזיים והנפשיים, על תודעת האנשים, הנשים והילדים ועל הקול הרם שהם מצליחים להשמיע אף בשתיקתם. אייזיק בעל המשאית, הלברטל בונה המצבות, יצחק השוחט, מלכה ליפמן־אלתר האלמנה והחייל פטר שטיין – כולם יוצרים פאזל, שמורכבותו הגדולה הופכת גדולה עוד יותר בפרטי הסיום המעבירים את הקורא במעבר חד אל העולם שמחוץ לספרות.